תכנון מוסדות חינוך בהווה דורש חשיבה חדשה וגישה עדכנית. הטכנולוגיה סביבנו נמצאת בשינוי מתמיד, לעומת זאת כאשר אנו באים לבחון את מבנה כיתת הלימוד בבתי ספר של ימנו לרוב מדובר בצורה הקלאסית שהומצאה לפני יותר ממאה שנים.
גישת תכנון נכונה של מבני חינוך דורשת להעמיד את הצרכים של התלמידים וצוות ההוראה והמנהלים כלקוחות העיקריים של מבנים אלה. הרבה מן הפעמים נופלת הפרקטיקה התכנונית של מבני החינוך למגבלות כספיות של הרשויות המקומיות אשר מזמינות את העבודות. זו נקודה חשובה להתייחסות, אך תכנון חכם ימצא בכל אילוץ הזדמנות. וכך גם בעזרת תקציבים מוגבלים ניתן לתכנן חללי לימוד אשר מעניקים ערך מוסף.
תכנון מבני חינוך של בימינו חייב לשלב בין תפיסות הומניסטיות אשר פותחו בשנות ה-60 בארצות כמו אנגליה. תפיסות שלקחו בחשון כי חלל לימוד לא חייב להיות בנוי בצורה של כיתת מלבן, כיתה בה מתבצעת הוראה פרונוטלית בלבד. אלא ישנה חשיבות גדולה לתכנן חללים רב תכליתיים אשר יכולים לשמש לפעילויות שונות בזמנים שונים. גם בישראל נעשה מחקר רב על סכמות חינוכיות למבני בתי הספר. המסקנות היו שסכמה הקלאסית של מסדרון וכיתות משני הצדדים, היא סכמה בעיתית מאוד. ההבנה הייתה שסכמה מסוג זה לא מאפשרת לתלמיד חלל שהייה איכותי בהפסקות, ואף מעלה את מקרי האלימות שנוצרים בעקבות הצפיפות. התפיסה ההומניסטיות רואה חשיבות עליונה בפיתוח חללי למידה מחוץ לכיתה, והצמדת חצרות וחצרות גג לכיתות.
כיום ניצבות מולנו שאלות רבות של שילוב בין הטכנולוגיה המודרנית כגון לימוד בעזרת טבלתים או מחשבים ניידים מול הכיתה הקלאסית והסטנדרטית. תכנון חכם ידע לשלב בין רצון של המורים להיות בשליטה אשר לרוב מושגת בכיתה סטנדרטית לבין חופש התנועה של הלימוד במרחב חופשי יותר. עלינו ללמוד ליישם את מרחבי העבודה ה-האבי שלרוב אנחנו מוצאים חברות הי-טק בתכנון בני החינוך.

השלבים השונים בתכנון מבני חינוך

1. הצעד הראשון של תכנון מבנה חינוך, הוא הכנסת יצירתיות בהתאמת הפרוגרמה של משרד החינוך או לחלופין בניית פרוגרמה ייעודית . הפרוגרמה היא כלי, שמטרתו להגדיר פונקציות ושימושים שונים ואת השטחים של אותן הפונקציות. תכנון טוב ישכיל לקחת את שמות הפונקציות ולהפיך בהם חיים בשילובים שונים בתכנון. תרגום הפרוגרמה חייב להעשות מול הלקוח המזמין, זאת על מנת להבין את רצונותיו בצורה הטובה ביותר.
2. השלב השני יעסוק ביכולת להציג את המבנה מול המזמין, ההצגה הוא שלב עקרוני ביותר. לרוב מבני חינוך אינם זוכים לתקציבים באופן מספק. לכן חושב להציג את היתרונות השונים אשר המבנה מצליח להשיג למרות התקציב המוגבל. אך באותו זמן לפעמים יש צורך בלנסות להראות דברים חדשים שאולי דורשים תקציב נוסף, זאת בכוונה להראות את הצורך בהם מתוך רצון לשפר את חיי תלמידים, מורים והמנהלים.
האסטטיקה והיופי היא חלק בלתי מנותק ממבנה החינוך, אין לשכוח את חשיבות האסטטיקה שאמורה להגיע יחד עם הפונקציה.
3. השלב השלישי עוסק בהעברת התוכנית דרך שלבים סטטוטוריים שונים, כגון ועדות תכנון, כיבוי אש, פיקוד העורף וכו'. למרות שמדובר על פניו בשלב טכני. מתכנן טוב ישכיל לעשות זאת בצורה יעילה ומהירה.
4. השלב הרביעי הוא שלב המכרז, שלב חשוב ביותר. שלב זה בא להגדיר את המפרטים הטכניים של המבנה. יש לנסות לפרט את המכרז בצורה מפורטת ביותר, על מנת למנוע אי וודאות בהמשך עם הקבלן המבצע.
5. השלב החמישי הוא שלב הבניה והביצוע, דורש פיקוח על מה שנעשה בשטח. יש חשיבות להישאר עם אצבע על דופק מול הבניה המתבצעת , זאת על מנת באמת לקבל את המוצר אשר התכוונת אליו.
6. השלב השישי והאחרון הוא שלב המסירה וקבלת פידבק ראשוני מהמשתמש. חשוב גם לחזור לקבלת פידבק וביקורת מאוחר יותר, על מנת להבין מה ניתן ללמוד מהמקרה לבצע שונה בעתיד.