תהליך התכנון
מאמרים
מאמרים
תהליך התכנון האדריכלי הינו תהליך מורכב למדי ולרוב משתנה מאדריכל אחד למשנהו.
התהליך מבצע סימביוזה בין ענפים שונים כגון אמנות, מדע, טכנולוגיה, פסיכולוגיה וגם השפעות אישיות ואסוציאטיביות של כל מתכנן דרך המטען האישי שהוא צבר בחייו.
אנסה להסביר בקצרה כיצד אני רוצה את תהליך התכנון. תהליך זה יכול להשתנות לפי סוג ואופי הפרויקט, אך בבסיסו ישנם דברים שנשארים די קבועים.
בעיני דבר ראשון יש להתייחס לקונטקסט של הסביבה בו עומד לקום המבנה והדבר הוא קרדינאלי לתהליך התכנון. הקונטקסט או בעברית ההקשר יכול להגיע במספר תצורות שונות.
תהליך תכנון נכון חייב להתחיל בהבנת ההקשר בו יקום המבנה המתכונן.
כל אדריכל בוחר כיצד הוא מנתח את הקונטקסט, לדוגמה מגרש פנוי בת"א המוקף מבנים לבנים בסגנון הבין לאומי דינו לא כבית פרטי העומד על קרקע בתולית בישוב מדברי.
הנני יכול לבחור להמשיך את סגנון הבניה או לשבור את הקונטקסט בכוונת תחילה ולתכנן מבנה שונה לגמרי מסביבתו, אך את זה אעשה רק לאחר שאלמד את ההקשר .
הקונטקסט יכול להגיע בשלל צורות ואופנים, סגנוני, היסטורי, גיאוגרפי ובצורות רבות נוספות.
הבחירה לבחור להתייחס לאחד ולא לבחור את השני היא אישית, ומשתנה בין אדריכל אחד לאחר. למרות זאת ישנם דברים שאותם ניתן להגדיר בגדר האמת ושבמקרה שלהם לא ניתן לא להתייחס אליהם.
מהות המשתמש והפונקציה
כמעט כל מבנה בעולם או מסה אדריכלית בעולם נועדו לשרת פונקציה או משתמש כזה או אחר.
חשוב ביותר להבין את מהות המשתמש העתידי ולתכנן ואת הפונקציה עבורה המבנה ישמש. תפיסות התכנון המודרניסטיות של המאה הקודמת דיברו על כך שיש רק דרך אחת נכונה לתכנן מבנה נכון ואמתי, מבנה שצורתו תנבע מהפונקציה. נוסחת שלושת ה- F, (Form Follows Function) נתפסה כדרך הנכונה והיחידה לתכנון.
הדברים בימינו גמישים יותר, וכאשר אני חושב על המשתמש העתידי אני מצבע איזון בין הרצון האישי שלי כאדריכל לבצע אולי את המבנה המטורף ביותר אל מול צרכים של המשתמש.
בעיני תהליך תכנון נכון לעלום לא יכול להיות ליניארי. הכוונה היא שנדיר בו מצב שאדריכל יציג ללקוח סקיצה ראשונית, סקיצה אשר תוכל לקלוע לכל הצרכים של המשתמש והלקוח. כן מדובר בסופו של דבר בתהליך שחייב להתחיל ולהסתיים בשלב כלשהו, אך לרוב יהיה מדובר בתהליך של פינג-פונג, בין האדריכל למזמין, ליועצים השונים וגורמים נוספים. כמו כן התהליך יכול להשתנות מפרויקט לפרויקט, לפעמים יתבצע תהליך של top-down ו לפעמים תהליך של bottom-up.
בנקודה בו מסתיים ביצוע הפרויקט, לא מסתיים תהליך התכנון וההבנה שלו. בעיני יש צורך לחזור לפרויקטים מהעבר וללמוד מהם. הלמידה יכולה להתבצע במישורים שונים, שמיעת המשתמשים של הפרויקט. האם הם מרוצים ממנו או לחלופין לא, לקבל ביקורת בונה הן גם על המבנה הקיים והן על תהליך התכנון עצמו.
מישור אחר הוא המישור הפיזי של המבנה, לדוגמה האם פרט כזה או אחר עומד במבחן הזמן והאם ניתן לשפר פרט זה בפרויקטים עתידיים.
כל פרויקט לאחר שהוא מקבל את ברכת המזמין לתכנון הראשוני שלו, עובר לסביבת הרישוי. סביבה זו רוויה בדעות ואינטרסים שונים, וכן בתכנות סטטוטוריות שונות. לרוב עובדה זו יוצרת עיכובים בקבלת היתרים ואישורים לפרויקט.
ישנן מספר נקודות בעיני להתמודדות עם בעיות שונות בתהליך היתר של הפרויקט. האחת היא לזהות נקודות בעיתיות מראש.
נקודה נוספת היא להישאר עם האצבע על הדופק בכל תהליך קבלת ההיתר, ולא לתת לגורמים השונים להרדים את הפרויקט. לרוב נקודה זו מחייבת התערבות אישית, הכוונה ייזום פגישות הרמת טלפונים וכד'.
כמו כן יש צורך על שמירת " ראש פתוח" ונתינת פתרונות ורסטיליים לבעיות בדרך.
חשוב להבין שכמעט לכל בעיה בתהליך הרישוי יש פתרון.
בתהליך בנייה
תוכננו ונבנו השנה
פרויקטים מוצלחים